עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף כב ע״ב) אמר רב יצחק אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה שנאמר (ש״א יא ח) ויפקדם בבזק מתקיף לה רב אשי ממאי דהאי בזק לישנא דביזקא הוא דלמא שמא דמתא הוא כדכתיב (שופטים א ה) וימצאו את אדוני בזק בבזק אלא מהכא (ש״א טו ד) וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים. אמר רבי אלעזר כל המונה את ישראל עובר בלאו שנאמר (הושע ב א) והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד רב נחמן אמר עובר בשני לאוין שנאמר (שם) אשר לא ימד ולא יספר. א״ר שמואל בר נחמני ר׳ יונתן רמי כתיב והיה מספר בני ישראל כחול הים וכתיב אשר לא ימד ולא יספר. ל״ק כאן בזמן שעושין ישראל רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום. רבי אסי אומר לא קשיא כאן בידי אדם כאן בידי שמים. אמר רבי חנינא בר אידי אמר שמואל כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור מיד מתעשר מעיקרא כתיב בבזק ולכסוף כתיב בטלאים. ודלמא טלאים דידהו א״כ מאי רבותא דמלתא:
עין יעקב
יומא פרק ב - יח אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָסוּר לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ לִדְבַר מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל א י״א:ח׳) "וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק". מַתְקִיף לָהּ רַב אַשִׁי: מִמַּאי דְּהַאי 'בֶּזֶק' לִישְׁנָא דְּבִיזְקָא הוּא, דִּלְמָא שְׁמָא דְּמָתָא הוּא? כְּדִכְתִיב: (שופטים א׳:ה׳) "וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲדוֹנִי בֶזֶק בְּבֶזֶק", אֶלָּא מֵהָכָא: (שמואל א ט״ו:ד׳) "וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת הָעָם, וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים". אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל הַמּוֹנֶה אֶת יִשְׂרָאֵל, עוֹבֵר בְּלָאו, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע ב׳:א׳) "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד". רַב נַחְמָן [בַּר יִצְחָק] אָמַר: עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר". אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, רַבִּי יוֹנָתָן רָמִי, כְּתִיב: "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם". וּכְתִיב: "אֲשֶׁר לֹא יִמַּד, וְלֹא יִסָּפֵר"? לָא קַשְׁיָא, כָּאן בִּזְמַן שֶׁעוֹשִׂין יִשְׂרָאֵל רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. (רבי אסי אומר:) [רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתָּאִי]: לָא קַשְׁיָא, כָּאן, בִּידֵי אָדָם, כָּאן, בִּידֵי שָׁמַיִם. אָמַר (רבי חנינא) [רַב נְהוֹלַאי] בַּר אִידִי אָמַר שְׁמוּאֵל: כֵּיוָן שֶׁנִּתְמַנָּה אָדָם פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר, (מיד) מִתְעַשֵּׁר. מֵעִיקָרָא כְּתִיב: ["וַיִּפְקְדֵם] בְּבָזֶק", וּלִבְסוֹף כְּתִיב: ["וַיִּפְקְדֵם] בַּטְּלָאִים". וְדִלְמָא טְלָאִים דִּידְהוּ? אִם כֵּן מַאי רְבוּתָא דְּמִלְּתָא.
פסיקתא דרב כהנא
[ח] לפקודיהם (שמות ל:יב). א"ר יהושע בר' נחמיה א' הקב"ה למשה, לך מנה את ישר'. וא' משה לפני הקב"ה, רבון כל העולמים כת' והיה זרעך כעפר הארץ (בראשית כח:יד), והרביתי את זרעך ככוכבי השמים (שם כו:ד), והיה מספר בני ישראל כחול הים (הושע ב:א), ואת אמר לי לך מנה את ישר', א' לו משה לא כשם שאת סבור, אלא אם ביקשתה לעמוד על מינינם של ישר' טול ראשי אתיות של שבטין ואת עומד על מינינם. ריש דראובן תרתין מאוון אלפין, שין דשמעון תלת מאוון אלפין, נון דנפתלי חמשין אלפין, יהודה יוסף יששכר תלתין אלפין, זין דזבולון שבעה אלפין, דלת דדן ארבעה אלפין, גמל דגד תלתא אלפין, בית דבנימן תרין אלפין, אלף דאשר חד אלפא, הא חמש מאוון ותשעין ושבעה אלפין, הן אינון תלתי אלפייא חורנייה, מה שנפלו בימי העגל, ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש (שמות לב:כח). ר' מנחמא בשם ר' ביבי למלך שהיה לו צאן ונכנסו זאבים לתוכה ובקעוה, א' המלך לרועה מנה את צאני לידע כמה חסרו. כך א' הקב"ה למשה מנה את ישר' לידע כמה חסרו. בעשרה מקומות נמנו ישר'. אחד בירידתן למצרים, בשבעים נפש ירדו אבותיך (דברים י:כב). ואחת בעלייתן, ויסעו מרעמסס סוכותה כשש מאות אלף רגלי (שמות יב:לז). ושנים בחומש הפיקודים. אחד בדגלים. ואחד בחילוק הארץ. ושנים בימי שאול, ויפקדם בטלאים (שמואל א' טו:ד), ויפקדם בבזק (שם יא:ח), כד אינון עתירין באילין אמריא וכד אינון מסכינין באילין בזיקיא. ואחת בימי דוד, שנ' ויתן יואב את מספר מפקד העם (שמואל ב' כד:ט), אם מספר למה מפקד ואם מפקד למה מספר, אלא עשה שתי אנפוראות, גדולה וקטנה, הקטנה הראה לדוד, הגדולה לא הראה לו, שנ' ויתן יואב את מספר מפקד העם (שם). ואחד בימי עזרא, כל הקהל כאחד ארבע רבוא (עזרא ב:סד). ואחד לעתיד לבא, עוד תעבורנה הצאן על יד מונה (ירמיה לג:יג). והדין כי תשא את ראש וגו' (שמות ל:יב).